🎭 מערכון וקריאות במקהלה
הנר שחשב שהוא קטן מדי
⏱️ 2–3 דקות
הדמויות
- נֵרִי – הנר הקטן ביותר בקופסה, ביישן ובטוח שאין לו מה לתרום
- שַׁמָּשִׁית – השמש – רגועה, חכמה ועם הרבה הומור; תפקידה להדליק את כולם
- סְבִיבוֹנִי – סביבון נמרץ שלא מפסיק להסתובב ולהתבלבל, ומדבר מהר
- פַּכִּית – פך שמן קטן ועתיק, שמכיר את הסיפור מבפנים
סביבוני: (מסתובב סביב עצמו ונעצר מסוחרר) (נכנס מסתובב) נ! ג! ה! פ! הגענו! זה הערב! איפה כולם? מי מדליק? מתי מתחילים?
שמשית: רגע, סביבוני, תעצור לנשום. עוד מעט החושך יורד, ואז אני מדליקה את הנר הראשון.
סביבוני: הראשון? מי הראשון? אני מתערב שזה הנר הכי גבוה! הכי מבריק! הכי...
נרי: (מרים יד לאט, מתכווץ) (מהפינה, בשקט) זה... זה אני.
סביבוני: אתה?! אבל אתה כזה... קטנטן. בגודל של מחק!
נרי: אני יודע. בגלל זה אני חושב שכדאי לבחור מישהו אחר. אני לא אצליח להאיר כלום.
שמשית: מי אמר לך את זה?
נרי: אף אחד. אני פשוט מסתכל על עצמי. ואז אני מסתכל על החושך בחוץ. הוא ענק. ואני... לא.
פכית: (מתגלגלת פנימה לאט, מתנודדת קצת) אהם. סליחה שאני מתערבת. אפשר להגיד משהו בתור מי שהייתה שם?
סביבוני: (קופץ במקום) היית שם?! איפה? מתי? ספרי! ספרי!
פכית: לפני הרבה מאוד שנים, מצאו אותי בבית המקדש. הייתי פך קטן אחד. כולם ראו כמה מעט שמן יש בי.
נרי: ומה עשו?
פכית: הדליקו בכל זאת. לא חיכו שיגיע פך גדול יותר. מישהו פשוט אמר: "נתחיל במה שיש."
שמשית: וזה הספיק?
פכית: (מחייכת) שמונה ימים. ואני עדיין לא מבינה איך. אבל אני כן יודעת דבר אחד: אם לא היו מתחילים – לא היה שום נס.
נרי: אבל אני לא פך של נס. אני סתם נר קטן.
סביבוני: (נעצר בתנוחה דרמטית) רגע, רגע, אני מסתובב על זה... (מסתובב) ...ונעצרתי! אני חושב שהבנתי! אין "סתם"! על הצד שלי כתוב "נס גדול היה פה" – לא "נס גדול היה רק לגדולים"!
שמשית: נרי, בוא תראה משהו. (מובילה אותו לחלון) מה אתה רואה בחוץ?
נרי: חושך. ורחוב. ו... רגע. בחלון ממול יש נר אחד דולק.
שמשית: כמה גדול הוא?
נרי: קטן. ממש כמוני. אבל... אני רואה אותו מכאן. מכל הרחוב רואים אותו.
פכית: זה הסוד. אור לא נמדד בסנטימטרים. הוא נמדד במי שרואה אותו.
נרי: (מתיישר לאט) אז אולי... אולי אני כן יכול לנסות. גם אם קצת מפחיד.
שמשית: זה בדיוק אומץ. לא להפסיק לפחד – אלא לנסות למרות הפחד. מוכן?
נרי: (שמשית "מדליקה" אותו – נורת LED בכובע של נרי נדלקת) (נושם עמוק) מוכן.
סביבוני: וואו! תראו! הוא מאיר את כל החלון! ואת הפנים שלכם! ואת... אני רואה את הרגליים שלי! לא ראיתי אותן מאז שהתחלתי להסתובב!
נרי: (אל הקהל) ומחר יצטרף אליי עוד נר. ואחריו עוד אחד. ובסוף – שמונה.
כולם: (קידה, יציאה) (אל הקהל, יחד) ואתם? איזה נר אתם מדליקים היום?
🗣️ קריאות במקהלה
אור שעובר מיד ליד
סולנית/סולן: בכל שנה, בכסלו, אנחנו חוזרים לאותו אור.
קבוצה א׳: אור שעבר מיד ליד,
קבוצה ב׳: מדור לדור, מבית לבית,
כולם: מחלון לחלון.
קבוצה א׳: הוא עבר בדרכים ארוכות, בערים רחוקות, בשפות רבות,
קבוצה ב׳: בשירים שונים, בטעמים שונים, בלחנים שונים,
כולם: ותמיד – אותו אור.
סולנית/סולן: הוא היה פה לפנינו, והוא יהיה פה אחרינו,
קבוצה א׳: ואם נשמור עליו –
קבוצה ב׳: הוא ישמור עלינו.
כולם: וכרגע – הוא בידיים שלנו.
מעט אור
קבוצה א׳: החושך גדול,
קבוצה ב׳: והנר קטן.
קבוצה א׳: החושך שקט,
קבוצה ב׳: והנר מדבר בשקט עוד יותר.
סולנית/סולן: ובכל זאת, כשנכנסים לחדר חשוך עם נר אחד –
כולם: החושך זז הצידה.
קבוצה א׳: לא צריך לנצח אותו,
קבוצה ב׳: לא צריך לצעוק עליו,
סולנית/סולן: רק להדליק.
כולם: מעט אור דוחה הרבה חושך.
שמונה צעדים אל האור
קבוצה א׳: צעד ראשון – אומץ: לנסות גם כשקשה.
קבוצה ב׳: צעד שני – תקווה: להאמין שיהיה טוב.
קבוצה א׳: צעד שלישי – נתינה: לחלוק את מה שיש.
קבוצה ב׳: צעד רביעי – אחדות: שונים, ויחד.
קבוצה א׳: צעד חמישי – חוסן: לקום ולהמשיך.
קבוצה ב׳: צעד שישי – ענווה: להקשיב באמת.
קבוצה א׳: צעד שביעי – הכרת תודה: לראות את הטוב.
קבוצה ב׳: צעד שמיני – אור לאחרים: להאיר למישהו את הדרך.
כולם: שמונה צעדים, שמונה נרות,
סולנית/סולן: ודרך אחת –
כולם: אל האור של יחד.